שכונת נווה צדק

שכונת נווה צדק נוסדה בסוף המאה ה-19 והייתה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לגבול החומות של יפו. החומות נהרסו כמה שנים קודם, בכדי לאפשר את התרחבות העיר. השכונה שימשה בתחילת המאה ה-20 כמרכז התרבות והרוח של העיר העברית עם תושבים מפורסמים כמו הרב קוק והסופר ש"י עגנון. עם קום המדינה התיישבו בה עולים רבים ובשנות השישים הפכה לשכונה ענייה ומוזנחת. בשנות התשעים, כמאה שנה לאחר הקמתה, נערכה תוכנית לשיקום ושימור השכונה ומאז הפכה השכונה לאזור מגורים אטרקטיבי עם מרכזי תרבות ובילוי.

הדמות המרכזית בהקמת השכונה הייתה אהרון שלוש, יהודי עשיר ומפורסם מאוד ביפו שעסק בחלפנות כספים, צורפות וסחר בקרקעות.  אהרון עלה מאלג'יריה עם משפחתו בגיל 11 וכשהגיעו לחוף נתקלו בסערה שהפכה את הסירה וגרמה למותם של שני אחיו הקטנים. המשפחה עברה להתגורר בחיפה ומשם נדדו לשכם ולירושלים עד שהשתקעו ביפו. זמן קצר לאחר מכן האב נפטר ואהרון הצעיר למד צורפות והחל לעסוק גם בחלפנות, עם השנים הצליח מאוד בעסקים וצבר כסף רב. אהרון היה היהודי הראשון שבנה את ביתו מחוץ לחומות יפו וניסה לשכנע יהודים נוספים לעבור להתגורר בסמוך אליו. בשנת 1887 נחתמה עסקה בין שלוש וחברת "עזרת ישראל" ומייסדה שמעון רוקח. החברה שעסקה באיתור אדמות להתיישבות יהודית, קיבלה את הקרקעות במחיר זול במיוחד. לשכונה החדשה נבחר השם התנכ"י "נווה צדק".

בהמשך צמחו שכונות נוספות ליד נווה צדק ובתחילת שנות ה-20 התגוררו בשכונה אנשי רוח רבים. בשכונה גם הוקם הקולנוע הראשון בתל אביב "קולנוע עדן" שנקרא בהתחלה "ראינוע" והסרט הראשון שהוצג בו היה "ימי פומפי האחרונים". במלחמת תש"ח הפכה נווה צדק לשטח אש במלחמה מול ערביי יפו וחלק מבתי השכונה נפגעו.  

שנות החמישים הביאו איתם את העלייה הגדולה של ניצולי שואה מאירופה ופליטים יהודים ממדינות ערב. עולים רבים התיישבו בנווה צדק והסביבה ועם השנים הלכה השכונה והתדרדרה. בשנות ה-70 החליטה עיריית תל אביב להרוס את השכונה ולהקים במקומה מגדלים אולם נתקלה בהתנגדות עזה של תושבים רבים. התוכנית לא יצאה אל הפועל ובשנות השמונים קיבלה נווה צדק מעמד של אזור חשוב לשימור.עם הקמת מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון עברו מבנים רבים בשכונה שיפוץ וחידוש ונווה צדק הפכה למרכז תרבותי, אופנתי וקולינרי מוביל בתל אביב.

אטרקציות בשכונה:

מרכז סוזן דלל
מוזיאון נחום גוטמן לאמנות
מתחם התחנה